בוררות (באנגלית = Arbitration)

הינה שיטה מקובלת ליישוב סכסוכים, בה שני הצדדים מסכימים להציג את עמדותיהם בפני בורר שהוא צד שלישי אובייקטיבי, וששני הצדדים סומכים על יושרו, הגינותו, ניסיונו, ותבונתו, על מנת שיכריע בנושא המחלוקת שביניהם באופן ראוי.

בוררות עדיפה לרוב על פני תביעה בבית משפט ממספר סיבות:

א. שיטה וולונטרית, שבה ברוב המקרים הצדדים למחלוקת בוחרים את הבורר המקובל עליהם.

ב. שיטה מהירה יותר. תהליך בוררות יכול להסתיים בתוך חודשים ספורים.

ג. שיטה זולה יותר, ובפרט בבוררויות בהן כל צד מייצג את עצמו ולא באמצעות עורך דין.

ד. סופיות המחלוקת. פסק בורר הינו סופי ומוחלט. אפשרויות הערעור על פסק בורר מצומצמות ומוגבלות, בעוד שעל פסק דין של בית משפט, קיימת זכות ערעור בפני בית משפט גבוה יותר.

ה. דיון משפטי הינו הליך ציבורי, וככזה כל הטענות של הצדדים וכל העובדות המתגלות במהלך המשפט גלויות לעיני הציבור כולו, בעוד שהליך הבוררות הינו הליך פרטי, שכל פרטיו ואפילו עצם קיומו, נשמרים בסוד.

ו. הליך הבוררות וכללי הראיות נקבעים על ידי הצדדים עצמם, ולא ע"י החוק.

קיימת תפיסה מוטעית בציבור כי בורר חייב להיות עורך דין או שופט לשעבר, ואין זו האמת. כל אדם רשאי לשמש כבורר, והצדדים רשאים למנות כבורר את מי שחפצה נפשם, ושהם מאמינים כי הוא ישר, הגון, מכיר היטב את התחום או נושא  המחלוקת, ומסוגל להציג הכרעה הגיונית ביחס למחלוקת.

לפיכך במקרים רבים במחלוקת בנושא פיננסי מן הראוי למנות רואה חשבון, או אדם בעל רקע פיננסי מתאים, במחלוקת בנושא הנדסי מן הראוי למנות מהנדס, במחלוקת בנושא טכנולוגי מן הראוי למנות אדם בעל רקע והכשרה מתאימה.

בדרך זו המחלוקת מתנהלת בפני איש מקצועי המכיר את הנושא על בוריו, ושהבחנותיו יכולות לסייע לפיתרון הוגן וצודק של המחלוקת.

אם זאת, טוב יעשו הצדדים אם יבחרו בבורר שעבר הכשרה מתאימה, מכיר את הליך הבוררות, ומסוגל להוביל את ההליך לידי סיום ראוי.

פסק בוררות הינו סופי, ומקבל תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט.

הערה: הבוררות הינה שיטה טובה לסיים סכסוכים ומחלוקות. אם זאת מכיוון שהליך הבוררות הינו בעל אופי שיפוטי, הרי במקרים בהם לשני הצדדים בעלי אינטרסים משותפים אך חלוקים בנושא מסוים, מומלץ לפנות ראשית להליך של גישור טרם הגעה לבוררות. להסבר על מהות הליך הגישור לחץ: גישור