מסגרת אשראי ("אוברדרפט") הוא הסכום שהבנק מוכן להעמיד לטובת העסק לכיסוי הוצאותיו השוטפות. אם לדוגמא מסגרת האשראי היא 50,000 שקל, המשמעות היא שכל עוד היתרה בחשבון לא הגיעה עדיין למינוס 50,000 שקל, העסק פועל בתוך מסגרת האשראי שהוקצתה לו.
בגין שירות זה של העמדת מסגרת אשראי משלם העסק עמלה לבנק. העמלה תלויה בגובה מסגרת האשראי, ונעה בעסקים הקטנים ממספר עשרות שקלים בשנה, ועד למספר אלפי שקלים בשנה.
העמלה נגבית בגין השירות (העמדת מסגרת האשראי), ונגבית ללא קשר לשאלה האם מסגרת האשראי נוצלה במלואה, בחלקה, או כלל לא.
הערה – המערכת הבנקאית בישראל מבחינה בין עסקים קטנים שלהם מחזור של עד 5 מיליון שקל בשנה לבין עסקים גדולים שמחזורם עולה על 5 מיליון שקל בשנה. לכל אחד מסוגי עסק זה טבלת עמלות נפרדת.
בנוסף לעמלה הנגבית מראש, בכל פעם שחשבון העסק במינוס, קרי יש ניצול של כספי המסגרת, מחויב העסק גם בריבית. הריבית מהווה את מחיר השימוש בכספי הבנק. (ניצול המסגרת).
חישוב הריבית מתבצע מידי יום ביומו על פי יתרת המינוס שבחשבון באותו יום, אולם תשלום הריבית מתבצע לרוב אחת לשלושה חודשים, בסיום כל רבעון.
מסגרת האשראי נדרשת לרוב בעסקים בהן קיימות הוצאות משמעותיות המקדימות את מועד היווצרות ההכנסות. מטרת מסגרת האשראי הינה לגשר על פער הזמנים שבין מועד תשלום ההוצאות למועד קבלת ההכנסות.
דוגמא: עסק מסחרי קונה מוצרים או שירותים, משלם משכורות, דמי שכירות, הוצאות פרסום ושיווק, ביטוחים, תקשורת, נסיעות, רואה חשבון, ועוד. כאשר תקבולי המכירות מתקבלים בהמשך.
ניצול נכון של מסגרת אשראי מאפשר לעסק לגדול ולהתפתח, כאשר בכל עת חשובה השליטה ובקרה על תזרים המזומנים של העסק.